הסיפור על הסוס עם סלק על המצח וסלק על הגב וחתיכה של גזר תקועה לו, ובכן, בזנב

רשומה רגילה

הזיכרון העז ביותר שלי מחדר האוכל בקיבוץ הוא סלק. הייתי בן שש כשעזבנו, אבל הסלק, מתוק מתוק ואדום אדום, נחקק נחקק בראשי מרוב שהיה מגעיל מגעיל.

וככה גם הגזר, רק בכתום.

אבל, כמו שאבא שלי שר כל יום עד שהיתה יוצאת לנו הנשמה:

בחיים הכל עובר

בחיים הכל עובר

השנים חולפות מהר

בחיים הכל עובר

ואחרי שנים שאשתי מנסה לגרום לי לטעום סלק, מתישהו לפני שנה הצליח לה, ולא תאמינו: טאדאם! טעים טעים!

אכן מוזרות דרך אוניה בלב ים, דרך גבר בעלמה, דרך סחבק בסלק.

==

הרבה זמן לא כתבתי פה על אוכל. גם כי הרבה זמן לא כתבתי פה, וגם כי, איך להגיד את זה בעדינות: בן אדם שמאבד כל חוט של שיקול דעת כשהוא רואה עוגיית צ'וקלד צ'יפ של פילסברי: אולי עדיף שלא ידבר על אוכל.

הנה, סחבק מבשל סלק כאילו אין מחר. וגם כן: מישהי אמרה לי פעם שסלק זה טוב נגד דלקות, ואין, ככה מדליקים אותי עד הסוף. למשל, תגידו לי שקישואים טוב נגד פסוריאזיס, אני נכנס לאטרף של קישואים, אפילו שאין לי פסוריאזיס

וחוץ מזה בחודשים האחרונים אנחנו כל כך עמוסים בעבודה שממילא אף אחד לא מבשל פה.

אבל איך שמגיע הקיץ וזורחת השמש והבן אדם משכשך בזיעה של עצמו משל היה מוסכניק בשלולית שמן, והדלקת בברך דולקת כמו יער אורנים למחרת התמוטטות של עוד כתובת אש של צופי יקנעם, אני שב ומנסה להרגיע עם הסוכר.

==

ומה טוב יותר למלחמה בסוכר מירקות מתוקים. אז בקיצור, מקלפים כמה סלקים, מסליקים לצידם כמה גזרים, חותכים לקוביות ועיגולים, מבשלים 20-25 דקות וזהו זה. מוכן.

עוד אחד מהימים האלה שבאים הפוסט מוכן לפני האוכל, ואז סחבק סחבק כותב וכותב ובסוף רעב

אפשר להוסיף שמן זית. ודבש. אני לא מוסיף. ואם כן אז גם קצת כוסברה. גם לימון הולך עם זה טוב. יש אנשים שמוסיפים מלח ופלפל, ואז יוצא להם סלט מתוק עם מלח ופלפל.

אנשים זה עניין מוזר.

בכל מקרה, זה טעים טעים, מתוק מתוק ובריא בריא, ויכול לחיות במקרר איזה שלושה ימים. ואם אני מתמיד שבועיים עם התזונה הזו, אז אני נהיה להיט בקרב האמהות הרוסיות של חוג הגלגיליות של אנה.

חבל רק שהחוג נגמר בעוד שבוע.

==

קצת ספורט: אתמול היה אימון כוח.

היום היה ניסיון לשיעור יוגה מול האינטרנט. מסקנה: או שאתה מסתכל על המסך או שאתה מתרגל יוגה. אין גם וגם. בקיצור, הספקתי לשיעור יוגה נהדר בבית ברבור בערב. שמחה וצהלה.

מחר: אימון כוח!

איך כתב לי באר שבעי סימפטי אתמול בערב: החיים זה מה שאתה עושה בין פציעה לפציעה. כי ככה זה שמאלנים, תמיד ידחפו לך רפרנס לג'ון לנון.

==

ועוד תזכורת: סדנת כתיבה אפקטיבית חד-מפגשית, 6.7 אחר הצהריים. תבואו. 

 

לסיום: פלטת קינוחים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s