עמודי "אודות" הם בדרך כלל שעמום תחת, אבל לא מזמן ראיתי איפשהו, תהרגו אותי אם אני זוכר איפה, 70 עובדות על כותבת הבלוג. או 30. או 428. אנא עארף. בקיצור, הנה גם אני מנסה. 25 סעיפים. ולכו תדעו, אולי אעדכן גם בעתיד.

1. אני צפריר בשן. נולדתי ביום הולדתה ה-22 של אמא שלי, ב-13.12.1971.
2. נשוי לאלה מאז שנת 2000. נולדו לנו אחד יונתן, אחת מיה ואחת אנה. מאוד סימפטיים.
3. בדצמבר 2014 הפסקתי לעשן אחרי יותר מ-25 שנה. היו לי נפילות פה ושם מאז, אבל בסך הכל, אני נקי מניקוטין.
4. יש לי ולזוגתי חברת תרגום. אנחנו עובדים עם גוגל ובזק וטבע וקשת ומה לא. וגם עם חברות קטנטנות ואנשים פרטיים. אנחנו מומחים בתרגום תסריטים ופורמטים, בנקאות ופיננסים, חשבונאות ומשפטים, חומר רפואי וקורות חיים ועוד. דברו אתי אם אתם צריכים עזרה. הנה לינק.
5. במרץ 2015 שמתי לב שלא נעים לי להסתובב ברחוב עם ה-103 קילו שלי (על 185 ס"מ). תמיד הייתי רזה, ועכשיו, אחרי הפסקת העישון, כבר הייתי ממש לא.
6. והגב כל הזמן נתפס לי.
7. אגב, עישון זה יופי של דבר. זה נעים, זה נותן לך מה לעשות עם הידיים, זה מעולה באירועים חברתיים – וזה שם לך את החילוף חומרים בטורבו, מה שאומר שאתה יכול לטחון M&Ms, גלידה משפחתית פונץ'-בננה, עוגיות שוקולד צ'יפס (אפויות במקום מבצק פילסברי. גן עדן), ריסיס לבן ועוגיות פיסטוק חלבה של לחמנינה, השם ירחם על נפשותינו.
8. הסעיף הקודם גרם לי לפתוח בקבוק בירה. יש גבול לכל תעלול.
9. אני גם כותב לארגונים. ומלמד כתיבה. לפעמים באוניברסיטאות ומכללות, בדרך כלל בחברות וארגונים אחרים. אשמח לבוא להרצות או להעביר סדנאות גם אצלכם. אתם גם יכולים לקנות את מדריך הכתיבה שכתבתי. אנשים אומרים שהוא מצוין.
10. בקיצור, במרץ 2015 התחלתי לשחות ולרוץ. זה היה או זה או לבחור בחיים של גב תפוס ועוגיות חלבה ומרלבורו לייטס. עכשיו, דונט גט מי רונג, עוגיות חלבה ומרלבורו לייטס זה נהדר, אבל זה חוזר להפסקת העישון: אני לא ממש פוחד למות מסרטן, אבל אני לגמרי מבועת מלגסוס מסרטן. וככה גם עם מחלות לב, סוכרת ו-obesity. וגם עם גב תפוס.
11. ב-15 החודשים שעברו מאז שחיתי בטח 200 ק"מ, רצתי איזה 800, הלכתי לחדר כושר 15 או 20 פעם (זה חדש למדי), סבלתי משני שברי הליכה שהשביתו אותי לתקופות ארוכות ודפקתי שלל גידים, רצועות ואנא עארף, you name it. היה פצצה. קצת אידיוטי לפרקים, אבל פצצה. וירדתי עשרה קילו.
12. כיום אני מנסה לרוץ שלו או ארבע פעמים בשבוע (אני במגמת התייצבות סביב 30-35 ק"מ בשבוע), לשחות פעמיים ארבע פעמים (3-4 10 ק"מ בסה"כ) ולהגיע לחדר הכושר ולהתאמן במסגרות אחרות פעמיים. לפעמים אני עושה קצת יותר, בדרך כלל קצת פחות. בכלל לא קשה לי לצאת להתאמן. זה כיף גדול אחרי תקופת ההסתגלות. מה שכן, ההתארגנות לג'ים ולבריכה (בגדים, אוטו, חניה, בלה בלה בלה) עדיין קשה לי. לרוץ הרבה יותר פשוט.
13. אני נזהר מאוד מיעדים. רוב האנשים מדברים על יעדים, אבל אני טיפוס קצר רוח, לא מרתוניסט קלאסי. אני מקווה להגיע לאיירון מן יום אחד, אבל זה ייקח זמן, כי זה דורש ויתורים מסוימים על חיי משפחה שאני לא מוכן לעשות כרגע (וגם הוצאות משמעותיות על אופניים. וזמן. ים של זמן.). אני מניח שארוץ מרתון בתחילת 2017 ב-2018, אבל לא מתחייב. מקווה. אם הרגליים יאפשרו
14. את הדומיין הזה קניתי במרץ 2015, אבל פחדתי להתחיל. לא רציתי להתחייב. התחלתי לכתוב את הבלוג הזה כשהבנתי שאני אוכל לאשתי את הראש ברמות לא סבירות.
15. אני כותב גם לאנשים שמתחילים לעשות ספורט וגם לוותיקים. ובעיקר אני כותב לעצמי את המחשבות שלי.
16. כן, אני נותן גם שיעורי כתיבה פרטיים.
17. המטרה העיקרית שלי בימים אלה היא ללמוד להפחית את כמות הפציעות שלי. הבעיה היא שזה כולל כל מני תרגילים לחיזוק שרירי ליבה ויציבה. עצם המחשבה על זה עושה לי חשק לצאת לרוץ 20 ק"מ ואחרי זה המבול.
18. אני לא תמיד רציונלי כשהדברים נוגעים לספורט. אני מחפה על זה בתשוקה, מוטיבציה – וכשאין ברירה, באלכוהול.
19. תזונה: אני מת על בשר, עוף וכמעט כל מה שמדמם. עם זאת, אני גם מסכים עם טבעונים שיש בעיה עם היחס שלי לחיות. אני "חי עם מורכבות". כל הזמן אני אומר את זה בימים אלה.
20. זהו זה. הבלוג הזה יתעסק בריצה שלי, בביקורים שלי בג'ים ובבריכה (ואולי גם בים) וגם במטבח. אני מבשל יופי.
21. טיפים לא יהיו פה, אני חושב. בטח לא ממקום של מומחיות. במקום זה יהיו מחשבות ואולי אולי תובנה פה ושם. אין לי הרבה כאלה.
22. אשמח אם תירשמו לעדכונים בבלוג, תגיבו, תשתפו, תבקרו, תעבירו הלאה. כל קורא כאן ממלא אותי שמחה וסיפוק.